אמנון שלמון חי ונושם מוסיקה כבר מגיל צעיר מאוד. עוד בהיותו בן 10, הוא החל לאסוף תקליטים, קלטות שמע, דיוידי, לייזר דיסק ועוד. את אהבתו למוסיקה הוא ירש מהוריו, שתמכו בתחביב שלו לאסוף מוסיקה, ושמרו בביתם תקליטים שהפכו לנדירים בחלוף השנים. הוא נהג להאזין ברדיו למצעדי הפזמונים, היה משנן את השירים בעל פה והיה זוכה בפרסים. בגיל 13 הוא לקח את התחביב צעד אחד קדימה, והחל לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות כדי שיוכל להרשות לעצמו לקנות תקליטים. בין היתר הוא עבד בשמרטפות, בשטיפת מכוניות ובכתיבה לעיתונים. בגיל 17 כבר היה לו אוסף של 3,000 תקליטים, והספיק לכתוב למספר עיתונים שונים. במהרה המוסיקה הפופולרית כבר לא עניינה אותו כל כך, והוא החל להאזין לתחנות אחרות, ביניהן רדיו מונטה קרלו בערבית, ושם גילה את הגל החדש, הניו-וייב, של שנות השמונים. אמנון המשיך לכתוב בהתמדה לעיתונים, ובמקביל החל לארגן אירועים ופסטיבלים ויצר לעצמו של אמרגן ואיש יח״ץ, ובסופו של דבר בגיל 21 הפך לבעלים של העיתון ״מוזיקה פלוס״. אמנון היה נוהג לבלות תקופות ארוכות באנגליה, ושם היה נפגש עם כוכבים גדולים מעולם המוסיקה. הוא ראיין בין היתר את איירון מיידן ולהקת קיס, וראה הופעות של הלהקות הגדולות באותה תקופה. לפני כעשור הוא החליט להפוך את התשוקה שלו למקצוע, אחרי שרצה לפנק את עצמו לכבוד יום הולדתו, והקים את בית התקליט, חנות מוסיקה שמסכמת בצורה צנועה את מפעל חייו.

אך עבודתו של אמנון אינה מסתכמת במוסיקה בלבד. אמנון עמל, ביחד עם אילן ג׳ורג׳ ז״ל, על פיתוח הסיגריה האלקטרונית.